מחיקת תביעה כספית בגין לשון הרע שהוגשה נגד חה"כ הרב מלכיאור

1.      1.      התובע, ארז אוריאלי, אזרח ישראלי המתגורר בנורבגיה, הגיש נגד חבר הכנסת מלכיאור תביעה כספית בגין לשון הרע. המדובר בדברים שאמר חה"כ מלכיאור בעת שידור ראיון רדיו ביום 30.8.04, במסגרת תכנית "הבוקר הזה" ברשת ב' של קול ישראל.

באותו ראיון אמר חה"כ מלכיאור את הדברים הבאים ביחס לתובע:

"טוב, אז הוא באמת גורם כהניסט בנורבגיה..

..פה מדובר על בחור ישראלי יורד שנמצא באוסלו ועושה הכל כדי להפיץ כל מיני דברים"

2.      2.      חה"כ מלכיאור מבקש למחוק את התביעה על הסף בטענה כי על הדברים חלה החסינות העניינית של חברי הכנסת.

3.      3.      בתמיכה לבקשה למחיקת התביעה על הסף הגיש חה"כ מלכיאור תצהיר. בדיון שהתקיים ביום 3.12.06 נחקר המבקש על תצהירו.

4.      4.      סעיף 13 (1) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי:

"פרסום לפי סעיף 28 לחוק-יסוד: הכנסת, או פרסום המוגן לפי סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951."

סעיף 1(א) לחוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951 (להלן: "חוק החסינות") קובע כי: 

"חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה - בכנסת או מחוצה לה - אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת."

חוק החסינות חוקק מכוח סעיף 17 לחוק יסוד: הכנסת, הקובע כי:

 "לחברי הכנסת תהא חסינות: פרטים ייקבעו בחוק."

5.      5.      כפי שנפסק בבג"צ 11225/03 ח"כ ד"ר עזמי בשארה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', תק-על 2006(1) 1398 (להלן: "פרשת עזמי בשארה"), החסינות העניינית נועדה בראש ובראשונה:

"להבטיח כי חבר הכנסת יוכל למלא נאמנה את תפקידו ולייצג את ציבור בוחריו תוך מתן ביטוי חופשי ומלא לדעותיו ולהשקפותיו, ללא חשש וללא מורא."

עוד נפסק בפרשת עזמי בשארה כי:

"לפנינו זכות-יתר בעלת חשיבות קונסטיטוציונית ממדרגה ראשונה, באשר היא נועדה להבטיח לחברי המוסד המחוקק של המדינה את חופש הדעה, הביטוי והוויכוח, למען יוכלו למלא את תפקידם, בתורת שכאלה, ללא הרגשת מורא ופחד ובלא שיחששו, פן יהא עליהם לתת את הדין על כך לאדם או רשות כלשהם."

6.      6.      אכן, כפי שעולה גם מהתיק שבפני, לעתים מתנגשת החסינות עם זכויות יסוד אחרות. כפי שכתבה כב' השופטת חיות בפרשת עזמי בשארה:

"התכליות שביסוד החסינות העניינית המוענקת לחברי כנסת אותן מנינו לעיל, חשובות ונכבדות ככל שתהיינה, אינן מבטאות ערכים מוחלטים. אדרבא, החסינות העניינית כמוסד משפטי מתנגשת התנגשות חזיתית בעקרונות יסוד אחרים שהינם מנשמת אפה של שיטתנו המשפטית ובהם עקרון שלטון החוק."

1.      7.      במקרה שבפני מתנגשת החסינות עם זכותו של התובע לשם טוב, זכות אשר מהווה את אחד ההיבטים של כבוד האדם וככזו מוגנת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, זכות אשר היא ערך יסוד בכל משטר דמוקרטי (בג"ץ 6126/94 גיורא סנש ו-4 אח' נ' יו"ר רשות השידור, תק-על 99(2) 806 ; ע"א 214/89 אריה אבנרי ו-3 אח' נ' אברהם שפירא ואח', פ"ד מג(3) 840).